החודש פרסמה רשות החדשנות דו”ח מצב הייטק לשנת 2022 בו פורסם כי נעלמו מההייטק 1200 נשים חרדיות ונוספו 500 גברים חרדים. הנתון עורר תמיהה, שכן, בשנים האחרונות השקיעה הממשלה יחד קרנות פילנתרופיות מאות מליוני שקלים לקידום תחום ההייטק במגזר החרדי וכל המדדים בתוכניות השונות, הצביעו על צמיחה משמעותית בתחום.
הדו”ח הזכיר לנו את הספור המפורסם על עיוורים שנכנסו ליער ופגשו לראשונה בחייהם פיל. הם ניסו ללמוד את דמותה של החיה על סמך חוש המישוש. העיוור הראשון מישש את הזנב ואמר: “פיל זו חיה דקה וארוכה כמו נחש”. השני מישש את האוזן ואמר: “פיל זו חיה שטוחה ורחבה כמו שטיח”. השלישי מישש את החדק ואמר: “פיל זו חיה עגולה ומחוספסת, כמו צינור”.
תרבות הניהול שהפכה לנורמה בארגונים מקדשת הסתמכות על נתונים והפכה את דפוסי הניהול למוכווני יעדים מבוססי מידע. מה שמנהלים נוטים לפעמים לשכוח, המציאות היא כאוטית ומורכבת, וההסתמכות על נתונים היא גישה חשובה והכרחית בניהול, אך גם לדאטה יש מגבלות. לפני שנרוץ להסיק מסקנות מנתונים, חשוב להבין מהם המגבלות בניהול מבוסס נתונים.
הנתונים לא תמיד יודעים לספר את הסיפור המלא, כמו במשל הפיל, נתונים הם תיעוד ספציפי של מציאות שנבחנת מפרספקטיבה מסוימת. לכן אין להתבלבל ולחשוב שהנתון הוא המציאות. ייתכן שהוא משקף רק פן מצומצם שלה המספרים לא מספרים את כל הסיפור.
כשלים נוספים היכולים לנבוע מניהול מבוסס נתונים הם הגדרות שונות של מדדים ודרכי מדידה שונות, פערים בנתונים לאור פילוחים שונים, פערים במועדי איסוף הנתונים ומועדי הפרסום או בהיעדר עדכון שוטף של הנתונים ועוד. נתונים רבים מפורסמים בעיכוב מאוד גדול כך שכאשר מתפרסמים הם כבר אינם רלוונטיים לקבלת החלטות, כמו שלדעתנו ארע בהצגת מצב החרדים בהייטק בדו”ח הרשות.
4 טיפים שיכולים לעזור לנו להסיק מסקנות מבוססות נתונים:
🔹אספו נתונים לפתרון הבעיה ממגוון מקורות.
🔹הפעילו חשיבה מזוויות ראיה שונות.
🔹השהו את השיפוט ובדקו שוב את הנחות החשיבה.
🔹נסו ליצור מתוך הנתונים תמונה שלמה וקוהרנטית המספרת סיפור בעל הגיון.
קישור לדוח החדשנות 2022 >>
https://innovationisrael.org.il/sites/default/files/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA%202022.pdf
קריאה נוספת >>
https://hbr.org/2013/12/datas-credibility-problem
